צוות 3 מערכות מיגון בע"מ ואח' נ' סמי קאר עסקי רכב (1988) בע"מ ואח'

פסק דין

לפניי תביעה על סך 13,286 ₪ ותביעה שכנגד על סך 31,825 ₪, בגין הסכם מיום 18.2.07 לחכירת רכבים, שנכרת בין צוות 3 מערכות מיגון בע"מ ושמירה כהלכה 3 בע"מ (להלן:"התובעות" או "הנתבעות שכנגד") לבין סמי קאר עסקי רכב (1988) בע"מ (להלן:"הנתבעת" או "התובעת שכנגד").

רקע

ביום 18.2.07 נחתם בין התובעת 1 לנתבעת הסכם במסגרתו שכרה התובעת 1 מהנתבעת שלושה רכבים שמספרם : 92-969-63, 92-971-63, 21-152-14 (להלן:"ההסכם הראשון").

כמו כן, באותו יום נחתם בין התובעת 2 לנתבעת הסכם במסגרתו שכרה התובעת 2 מהנתבעת רכב שמספר הרישוי שלו הוא 92-972-63 (להלן:"ההסכם השני").

על פי ההסכם הראשון וההסכם השני הוסכם כי התובעות יחזירו את הרכבים לנתבעת בתום תקופת ההתקשרות.

התובעות הפקידו בידי הנתבעת במעמד החתימה על ההסכמים בטחונות בסך השווה לדמי חכירה של שלושה חודשי חכירה עבור כל רכב שחכרו, בסך כולל של 77,616 ₪.

בחודש 5/09 ובחלוף 27 חודשי שכירות ביקשו התובעות לסיים את השכירות ולהחזיר את הרכבים לנתבעת. בעקבות האמור, סוכם בין הצדדים כי ביום 31.5.09 יוחזרו הרכבים לנתבעת.

עוד סוכם בין הצדדים, כי בסמוך למועד החזרת הרכבים תתבצע הערכת שמאי מטעם התובעות, שיעריך את הנזקים שישנם ברכבים בגינה ישלמו התובעות לנתבעת.

בין הצדדים סוכם כי הערכת הנזק בגין רכב מס' 21-152-14 תהיה 8,500 ₪.

טענות הצדדים

התובעת טוענת, כי בהתאם לדו"חות השמאי, סך כל עלות הנזקים בגין הרכבים אשר באחריות התובעת עולה כדי 31,103 ₪. לסכום האמור הוסיפו התובעות סך של 8,500 ₪ בגין תיקון הרכב שבסכום שאינו במחלוקת, סכום של 2,467 ₪ בגין תיקון רכב בעבר וכן סך של 7,486 ₪ בגין תיקון רדיאטור ברכב 92-971-63. מהסכום הנ"ל הפחיתו התובעות חוב של הנתבעת בסך 6,003 ₪, שמקורו

בהפרת הנתבעת את ההסכמים עם התובעות שעה שלא ביטחה את הרכבים בביטוח מקיף כפי שהייתה מחויבת, הפרה שיצרה סיכון ממשי עבור התובעות ואף גרמה לכך שבעקבות תאונת דרכים שהתרחשה בין אחד הרכבים שהושכר מהנתבעת לבין רכב של משרד הביטחון נאלצה התובעת 1 לשלם למשרד הביטחון סך של 6,003 ₪.

לטענת התובעות, נכון למועד החזרת הרכבים נותרה יתרת תשלום של התובעות לנתבעת בגין חודש אחד של שכירות בסך 25,872 ₪, אותו ניתן לקזז מסכום הפיקדון. קרי שנותר בידי הנתבעת סכום של 51,744 ₪ מסכום הפיקדון.

התובעות ערכו חישוב ודרשו מהנתבעת לשלם לה את יתרת הסכום שנותרה בסך של 8,191 ₪.

בנוסף, טוענות התובעות, כי הנתבעת מחויבת לפצות את התובעות בסך נוסף של 5,095 ₪ בגין עלויות מימון בגובה של ריבית פריים+3%, שנגרמו לתובעות בעקבות שהנתבעת חייבה את התובעות ביתר וגבתה ממנה בתחילת שנת 2008 סכום עודף בסך 105,406 ₪ אשר הושב רק בתקופה שמאפריל 2008 ועד דצמבר 2008 באמצעות קיזוז דמי שכירות.

מנגד - הנתבעת טוענת, שהתובעות שילמו עבור חלק מהחשבוניות שהפיקה הנתבעת, אך נותרו חייבות סך של 45,917 ₪ בגין חשבוניות שהופקו על ידי הנתבעת (להלן:"חוב חשבוניות")

ביום 3.5.09 הפיקה הנתבעת חשבונית עסקה מס' 60127 בסך 8,500.81 ₪ בגין טיפולים שונים שנדרשו ברכב מ.ר. 21-152-14 לאחר שזה הוחזר לידי הנתבעת. לטענת הנתבעת, התובעות בכתב תביעתם אינן חולקות על סכום זה ועל כן לא ברור לנתבעת מדוע סכום זה לא הועבר לידיה.

הנתבעת טוענת, כי בין הצדדים סוכם שאם לאחר בדיקת השמאי תיוותר לתובעות יתרת חוב לנתבעת, התובעות ישלמו לנתבעת במיידית את כל התשלום בגין החוב.

עוד טוענת הנתבעת, כי התובעות אמנם שלחו שמאי מטעמן, אך השמאי שהגיע לבדוק את הרכבים לאחר החזרתם לידי הנתבעת, לא היה השמאי שערך בסופו של יום את השמאויות עבור התובעות. דו"חות השמאי שצורפו לכתב התביעה נערכו על ידי השמאי רפי ונציה, בעוד השמאי שנשלח לבדוק את הרכבים לאחר החזרתם, היה אורי כהן.